קצת אישי הפעם, רציתי לספר לכם למה אני בעצם לא מחייכת בתמונות עם
שיניים כמעט אף פעם
נתחיל עם קצת עובדות רפואיות:
נולדתי עם חוסר מולד של שיניים, מה זה אומר? כל תינוק שנולד , נולד עם
מספר שורשים שמצמיחים את השיניים, גם לי היו כאלה אבל בכמות קטנה יותר מאדם ממוצע
כל זה בזכות הגנטיקה של המשפחה של אבא שלי – תודה אבא!
כך שהשיניים הקדמיות התחתונות לא צמחו, וגם כמה מהשיניים בלסת העליונה
עד שעליתי לכיתה א' זה היה נראה נורמלי כי לכל הילדים בגיל הזה נופלות
שיניים ולכולם יש חיוך מצחיק וחמוד
וגם בגלל שהיתי ילדה חייכנית ואנרגטית שהיתה מצלמת סרטוני וידאו עם
המצלמה של אמא (בלוגרית מלידה)
כל זה השתנה ברגע שעליתי לכיתה א'
הילדים החמודים תמיד דאגו להזכיר לי עד כמה אני מכוערת בגלל השיניים
ודאגו לקרוא לי בשמות מקסימים כמו דרקולה
וגם "דאבל שפה" בגלל השפתיים העבות שלי (שהיום אני מבינה
שהן פשוט חלק ממני והן מושלמות)
אני לא אספר לכם את סיפורי הילדים סוחטי הדמעות שעברתי אלא אשתף אתכם
רק בסיפור אחד
יום הולדת 10, כיתה ג' או ד', אבא שלי עובד במלון הכי חם בירושלים
ומחליט לארגן לי יום הולדת 10 מהסרטים על הגג של המלון עם דיג'יי וחטיפים וחבילה
עוברת וכל מה שילדה בת 10 יכולה לחלום עליו
וזה באמת היה סרט, סרט רע.
התרגשתי נורא, הזמנתי את כל הילדים מהכיתה, קניתי בגדים חדשים, עשיתי
פן, הרגשתי שזהו!
זו ההזדמנות להיות מקובלת ונאהבת על ידי הילדים המרושעים, אולי הפעם
הם יאהבו אותי סופסוף
הם באמת הגיעו, אבל הם לא הגיעו כדי לשמח אותי, הרסו את האולם
טוטאלית, דפקו את המעליות, הפכו את האוכל על הרצפה והשאירו אותי שבורת לב
אבל היה אור בקצה המנהרה, הם קנו לי מתנה! בובת דרקולה עם שיניים
עקומות ומחודדות
לקח לי כמה דקות כדי להבין ש"המתנה" היא בעצם עוד בדיחה על חשבוני
הסיפור הזה, ועוד הרבה אחרים השאירו לי צלקות בנשמה, ודפקו לי את
הבטחון אבל מי שאני חייבת לו תודה ענקית
הם ההורים שלי שתמיד אמרו לי שיהיה בסדר ושהם יטפלו בזה ושבסוף יהיו
לי את השיניים הכי יפות בעולם,
אז הן עדיין לא מושלמות, אני עוד בתהליכי השתלות, קוביות – כל התהליך
קצת נתקע בשנתיים האחרונות בגלל הניתוח והכל אבל אני חוזרת עכשיו בפול גז כדי
שבסוף השנה הזו אני אוכל לחייך בפה מלא בטחון ושיניים!
מקווה שאתם לא כועסים עלי שאני הופכת את הבלוג לקצת אישי גם, בכל זאת,
חשוב לי שתדעו מי אני
וזה באמת חלק ענק מהחיים שלי שהשפיע עלי והפך למי שאני ועיצב את
האישיות שלי
ספרו לי בתגובות אם זה בכלל מעניין אתכם כל הסיפורים האלה או שאני סתם
מבזבזת את זמני בכתיבת הדברים האלה
רינת.
עצוב לי שזה קרה לך. אבל תהיי גאה במי שאת היום ויש לך בן זוג מקסים ואוהב ואני בטוחה שאת מאושרת וזה הכי חשוב. בכל אופן, את מקסימה ואשמח לקרוא עוד סיפורים אישיים :)
השבמחקתודה אלינה!
מחקלצערנו, בדיוק כמו שילדים יכולים להיות מקסימים ומתוקים, כך הם יכולים להיות שטניים.
השבמחקזה נשמע שבורכת בהורים מקסימים, תומכים ומאד אוהבים ואת נשמעת אישה מקסימה, טובה וחזקה!
אני בטוחה שבקרוב תרגישי מצויין עם השיניים שלך, את באמת מאד מאד יפה!
מצד אחד היה לי עצוב לקרוא את מה שכתבת על אותם ילדים, מצד שני נראה שזה הצמיח אישה לתפארת.
בהצלחה!
אין ילדים זה עם כל כך אכזר! אין מודעות שכל מה שעושים או אומרים משאיר צלקת לכל החיים!
השבמחקלי יש נקודת חן שעד היום אני שונאת אותה כי ילדים היו צוחקים עליה וקוראים לי אהוד ברק ודברים מפגרים כאלה. היום אני מודעת שזה שטויות וזה לא מכוער כמו שחשבתי אבל אין ..הצלקת נשארת והחוסר ביטחון גם.
מקווה שהשיניים החדשות יגרמו לך להרגיש יפה כמו שאת באמת!
רינת, אני שולחת לך חיבוק גדול.
השבמחקמקווה שיום אחד כל הצלקות שלך יגלידו.
מה פתאום כועסים. זה הבלוג שלך ואת רשאית לכתוב על מה שבא לך.
השבמחקנצבט הלב מלקרוא. ילדים יודעים להיות מאוד רעים.
מזלך שבורכת במשפחה תומכת.
שיניים באמת ניתן לסדר/לקנות.
תעלי לנו תמונה מחוייכת בסופו של התהליך.
גיליה
היי רינת
השבמחקשמחה לקרוא קצת משהו אישי בין היתר :)
אל תתני לאף אחד להגדיר את מי שאת בגלל מראה, ותשארי חזקה כמו שאת היום :)
נשמה שאת... תחייכי כי את מדהימה!!!
השבמחקרינת כל הכבוד על האומץ והפתיחות. מאחלת לך רק טוב :) רעות
השבמחקתודה!
מחקרינת כל הכבוד על האומץ והפתיחות. מאחלת לך רק טוב :) רעות
השבמחקהחברה היום כל כך אכזרית, כואב לי לשמוע מה עברת...
השבמחקכולם סובלים ממנה בדרך כזו או אחרת ואני שמחה בשבילך שהמשפחה שלך תמיד הייתה שם ועודדה אותך!
את מקסימה (אני מהעוקבות השקטות יותר בבלוג), אני מאחלת לך המון אושר ואהבה בחיים! שתזכי להמון טוב ♥
תודה יקירה!
מחקבובה, את יפה מבפנים וזה הכי חשוב. לכולנו יש דברים קטנים כאלו שמציקים לנו, אז חלק זה שיער לא מושלם, חלק עור לא מושלם, חלק שיניים לא מושלמות...הגענו לכזו רמת קדמה שבהכל אפשר לטפל, גם אם זה תהליך ארוך. אבל לכיעור פנימי שום דבר לא יעזור, והוא במוקדם או במאוחר מאפיל על כל יופי חיצוני...
השבמחקאני מצטערת בשבילך על הדברים שהיית צריכה לעבור, וילדים הם עם אכזר. אני מקווה שהם גדלו להיות מבוגרים קצת יותר רגישים ואמפתיים....
אבל אני גאה בך שלקחת את החוויות האלו למקום חיובי והם הפכו אותך למי שאת.
סיפורים אישיים זה הכי. ;)
<3!
מחקילדים הם עם אכזר, אבל אפשר רק להתחזק ולצמוח מכך. בעיניי את מהממת.
השבמחקמקסימה! כל הכבוד על הפתיחות והבגרות
השבמחקמה שלא הורג אותך...
השבמחקאני מאחלת לך לסיים את התהליך מהר ככל האפשר וסופסוף להתחיל פרק חדש בחיים שיהיה רווי בחיוכים וצחוק!
קודם כל - זה בסדר גמור, תרגישי בנוח לכתוב כמה פוסטים שרק לא תרצי בפן האישי. זה לגמרי מעניין וזה נותן תוספת ומידע על מי שעומד מאחורי הבלוג. זה נהדר :)
השבמחקשנית כל - אני נורא מזדהה איתך, עצוב לי לשמוע סיפורים כאלה כי בילדות גם אני חוויתי דברים בסגנון אבל ממשהו אחר - הייתי ילדה כבדת משקל. זה לא היה קל בכלל. אבל רק בגיל 18 הכל התחיל להשתנות לטובה והתחלתי להתבגר ולגדול 'באמת', הפסקתי להרגיש כ"כ רע עם עצמי כמו מקודם והתחלתי לצמוח ולהיות בחברת אנשים ולהרגיש שאני שוות בת שווים. בדיוק כך. אני מאחלת לך המון בהצלחה בתהליך שתסיימי אותו בהצלחה רבה ותהני מהתוצאה. את בנאדם מקסים ומרגישים את זה מהפוסטים שלך. תעלי ותצליחי. דווקא מהמקומות האלה - אנחנו צומחים, אם אנחנו רוצים מספיק :)
מקסימה!!!
השבמחקאני שמחה שאת הולכת בדרך של הגשמת חלומות ובטוחה שבסופה תהיי לראשונה שלמה עם עצמך באמת ומאושרת יותר משהיית מעולם.
הסיפור הזה מאוד קשה וכואב, אבל הוא חיזק אותך, נתן לך כוחות והפך אותך למי שאת ועל זה את יכולה להודות לילדים הרעים האלה, בזכותם הפכת חזקה והחוזק הזה יאפשר לך להתמודד עם הכל.
מחכה לעדכונים :)
סיפור עצוב עם סוף שמח (אני מקווה שתעשי אותו כזה). חיבוק גדול ואני מאחלת לך שאחרי התהליך "תוולדי מחדש"...
השבמחקאת כזאת מקסימה :)
השבמחקהתרגשתי מאוד גם מהפוסט הזה וגם מהפוסט האישי הקודם שלך, ואיכשהו לא הספקתי להגיב
גם לי יש אישיוז עם החיוך שלי ואני שונאת להצטלם... כשהייתי קטנה שתי השיניים העליונות שלי לא היו שוות באורכן והן גם היו ממש גדולות, היום אחרי טיפול אורתודנטי הרוב כבר התסדר באיזו צורה יחסית ישרה, ועדיין אני לא מרוצה מהתוצאה :(
מאחלת לך לסיים בקרוב עם כל הטיפולים, וכל כך שמחה לקרוא על ההפי אנדינג שלך :-]
ילדים זה עם רע, שמחה לשמוע שאיכשהו הכל הסתדר בסוף. שיהיה לך המון בהצלחה עם זה ושלעולם לא תפסיקי לחייך!!
השבמחק